אופן התפעול של בריכת שחייה
בבריכת שחייה פרטית משתמשים, באופן כללי, מספר קטן יחסית של אנשים, ואילו בבריכה ציבורית משתמשים אנשים רבים, אשר כל אחד מהם נושא חיידקים. עובדה זו יוצרת צורך מתמיד לסינון ולטיהור המים. כמות הפעמים שבהם המים מסתחררים ביממה בכל בריכה הינה נגזרת של גודלה ושל אופייה (פרטית או ציבורית).
מהנדס אינסטלציה מבצע את החישוב הזה בבריכה פרטית, ועל פיו הוא ממליץ לבעל הבריכה לרכוש מערכות סינון ומשאבות בגדלים מסוימים, המבצעות כמות סיבובים לדקה בתפוקה הנדרשת.
מי הבריכה אינם מוחלפים לעיתים תכופות, אלא אם קיימת בעיה מהותית של חיידקים כמו חיידקים צואתיים שהתגלו במים. ברוב המקרים מסננים את המים ובמידת הצורך, אחת לפרק זמן, מוסיפים מעט מים במקום המים שהתאדו או גלשו מתעלות הגלישה.
מערכות סינון
מערכות סינון מסננות ומנקות את המים עקב היוצרות של אצות בקטריות וצורות חיים זעירות. המערכות הללו יוצרות פיזור מתמיד של המים וכך נמנעת האפשרות של התפתחות לחיידקים הללו. המסננים המתאימים ביותר לבריכות השחייה הם מסנני חול המכילים כמה שכבות של גרגרי חול בדרגות שונות של עובי כמו אבני בזלת, חוצץ וחול שומשום.
בבריכות שחייה פרטיות, משתמשים בדרך כלל במסנן חול אחד או שני מסננים קטנים. לעומת זאת בכל בריכה ציבורית קיים צורך להתקין כמה מסננים גדולים שיחד יבצעו את הסינון הנדרש בהתאם לדרישות של משרד הבריאות אשר נציגיו מגיעים ובודקים את המערכות שהותקנו לצורך אישור הפעלת הבריכה.
קיימות כמה משאבות שלכל אחת מהן תפקיד אחר. הן שואבות מים, יונקות מים ויוצרות ערבול בבריכות ג'קוזי. המגמה היא לבחור במשאבות איכותיות אך שאינן מרעישות כיוון שהרעש עלול לפגום באיכות החיים סביב הבריכה.
מערכות הניקוז מעבירות את מי הבריכה לצנרת ולאחר מכן דרך מערכות הסינון באופן סיבובי, שוב לבריכת השחייה.
קיימות בריכות שחייה העובדות בשיטת תעלת הגלישה ואחרות בשיטת הסקימרים. בהתאם לכך ולנפח של כל בריכה מתאימים את מערכות הסינון המיטביות עבורן. תעלות הגלישה יוצרות סינון אפקטיבי הרבה יותר מאשר הסקימרים ועל פי גודלן של מערכות הסינון מתבצעת יניקה ברמה בינונית או חזקה.