פורטל מתכת וקבלנות משנה
פורטל בריכות שחייה, ספורט וחופי רחצה
פורטל איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, בטיחות וגיהות
בית
 
פורטל בריכות שחייה, ספורט וחופי רחצה
 
רקוויאם לבניין שלא נוכל כבר לשמור לעולם
-בשם אומרם-

רקוויאם לבניין שלא נוכל כבר לשמור לעולם

תמונות העשן שנראו מהבניין החזירו אותי לסיפור אחר לגמרי, סיפור ישן ונושן, סיפור על חלום, על אופי, על אנשים מיוחדים, על אהבה ומורשת, על מי שאנחנו היינו שם – בקצה רחוב הרצל–ועל כל הסיפורים של אותם אנשים חלוצים שהתחילו את ההתיישבות לפני 100 שנה בתל אביב הקטנה והציורית.
מאת רמי שמש-מהנדס
השריפה שפרצה לפני מספר ימים בבנין שלום, הזכירה לכולנו את כל כללי הבטיחות, שאנו מקפידים עליהם בכל מקום, אך לא על כך רציתי לכתוב.
תמונות העשן שנראו מהבניין החזירו אותי לסיפור אחר לגמרי, סיפור ישן ונושן, סיפור על חלום, על אופי, על אנשים מיוחדים, על אהבה ומורשת, על מי שאנחנו היינו שם – בקצה רחוב הרצל–ועל כל הסיפורים של אותם אנשים חלוצים שהתחילו את ההתיישבות לפני 100 שנה בתל אביב הקטנה והציורית.
 
לפני למעלה מ-50 שנה עמד לו שם – בדיוק היכן שעומד כיום בנין כלבו שלום הידוע– בנין בעל חשיבות היסטורית. כן, שם בראשה של גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל של תל אביב דאז בלט בנין מיוחד וסימטרי, בנין ייחודי מסוגו שאין אנו רואים כמותו היום.
לבניין הזה קראו "הגמנסיה העברית הרצליה" והוא היה אחד הבניינים ההיסטוריים החשובים ביותר של מורשת עם ישראל.
צורתו של הבניין נחשב דאז אדריכלות ישראלית עכשווית, סגננו האקלקטי שילב אלמנטים מסגנונות בניה מזרח תיכוניים יחד עם תפישות אירופאיות. הבניין היווה מרכז תרבות וחינוך חשוב ביותר בימים ההם. הבניין תוכנן על ידי אדריכל יוסי ברסקי בשיתוף עם בוריס ש"ץ איש בצלאל.
מבין תלמידי בית ספר הגימנסיה נמנו משה שרת, אליהו גולומב דב הוז ועוד נבחרים רבים.

גימנסיית הרצליה
 הגמנסיה העברית הרצליה

שלום בניין
חייו של הבניין הגיעו לסיומם כאשר מצבו הקונסטרוקטיבי הלך והדרדר ומספר התלמידים הלך וגדל ולא נותר אלא להעביר את מיקומו הישר לרחוב ז'בוטינסקי בתל אביב (הגמנסיה כיום). ובשנת 1959 החלו הדחפורים לעבוד במרץ שם – בסוף רחוב הרצל– ומתחת להריסות נקבר לו חלום שכוסה במגדל שנקרא "כלבו שלום".
כיום זו בכייה לדורות. מורשת חשובה ויפה שלנו קבורה מתחת לבניין כלבו שלום ואיתה סיפורים של דור שלם.
תארו לכם שבמקום הריסת הגימנסיה, היו משמרים את הבניין, משפצים ואולי אף מרחיבים, וכיום הוא היה עומד בגאווה במרכז ת"א, ומהווה מרכז תרבות חינוך או בילוי.
לשמחתנו בשנות ה-80 הוקמה המועצה לשימור אתרים. המועצה בחנה את הבניינים בתל אביב בפרט ובארץ בכלל, עבדה בקדחתנות, והחליטה אלו בניינים נועדו לשימור, כדי למנוע הריסה נוספת של מבנים בעלי חשיבות היסטורית וחברתית.
כיום שימור המבנים הגיע למודעות הציבור וישנם מבנים שאף עברו שימור ועומדים לראווה ברחבי ת"א כמו: בית השגרירות הרוסית בשדרות רוטשילד, ובית שטרן ברובע ממילא בירושלים.
שימור מבנים
שימור מבנה היא פעולה אדריכלית-הנדסית שנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית. פעולת השימור כוללת פעולות שמטרתן להבטיח המשך קיום תקין ושלם של המבנים והאתרים המיועדים.
שימור המבנה מקנה לנכס ערך כספי גבוה. אמנם מצד המשקיעים נדרשת השקעה כספית גבוהה בכדי להגיע לרמת שימור נאותה, אולם לעתים מאפשרות הרשויות זכויות בנייה מיוחדת באתרים לשימור על מנת להבטיח את האינטרס הכלכלי של המשקיעים.
שימור מבנים ובטיחות
בעיקרון מטרת השימור היא להיצמד ככל הניתן למקור, תוך כדי שימור המורשת ההיסטורית.
במקרים מסוימים התקנות מקלות את דרישות הבטיחות למבני שימור. למשל בנושא של פתחים ויציאות לבנין לשימור. כאשר דרושים פתחים נוספים לבנין אבל עצם בניתם יהרוס את צורת המבנה, או במקרה של רוחב מדרגות. רוחב מסדרונות, ואף במקרים מיוחדים גובה מעקות.
שימור המבנה נותן גם הקלות בנושאי נגישות.
באופן כללי המטרה היא להגיע כמה שיותר קרוב לשימור מבנה הישן מבחינה חיצונית והתקנות מתחשבות בעניין זה.
בסופו של דבר אנו מקבלים סביבה אורבנית, של מרכזי בילוי ותרבות שבהם מבני שימור מעניינים מבחינה היסטורית וארכיטקטונית, המהווים מוקד משיכה לבליינים ותיירים, ומצד שני המגדלים הגבוהים המודרניים מהווים מרכז מסחר ועסקים, וכל התרבויות הללו מעורבבים זה לצד זה ומהווים מוקד משיכה ועניין.


הכותב הינו המהנדס רמי שמש, בעלי חברת רשגד, חברה להנדסה, בטיחות ואדריכלות.
כתבות נוספות שיעניינו אתך

מי אנחנו תנאי שימוש פרטיות מפת האתר פרסם באתר
כל הזכויות שמורות © 1996-2018